קים נ' אלוקל בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

התובע, יליד 1979, בן 30, פועל ייצור במקצועו.

המדובר בשלוש תאונות שונות, אשר עבר התובע במהלך ובמסגרת עבודתו אצל הנתבעת.

אין חולק, והתובע הצהיר על כך מפורשות, כי אין טענה לנכות. זאת ועוד, המדובר בתאונות שהוכרו כתאונות עבודה.

התובע פנה למל"ל ושולמו לו דמי פגיעה בגין כל אחת מהתאונות, כך שלמעשה מדובר בהפסדי שכר מינורי בלבד.

המל"ל לא קבע לתובע נכות זמנית ו/או נכות צמיתה בעקבות אף אחת מהתאונות.

הצדדים השכילו לסיים את התיק במסגרת ק.מ. ששימש דיון סופי ובמהלכו שמעתי את גירסת התובע ביחס לכל אחת משלושת התאונות ואת עמדת המעביד.

התובע תמך את תביעתו בתצהיר מפורט המתייחס לכל אחת מן התאונות וכך עשה כן המעביד.

למעשה ניתוח טענות הצדדים בכל הנוגע לנזק מצביע על כך שמדובר בתיק שאב הנזק העיקרי בו הוא "כאב וסבל". אין כל הצדקה בנסיבות התיק למתן עזרת צד ג' ו/או פיצוי בגין נזקים אחרים. מדובר בפגיעות קלות יחסות שלאחריהן חזר התובע לתפקוד תקין ולכן הדרישה לפיצוי בסך 2,500 ₪ גלובלי בגין כל אחת מהתאונות, ביחס לטענה לעזרת צד ג' ו/או הוצאות – נדחית.

הדרישה לשיפוי התובע, היה ותביעתו תתקבל, על 500 ₪ בגין כל תאונה ביחס להפסדי שכר בעבר, לאחר שרוב השכר שולם ע"י המל"ל נראה לי דבר הגיוני ועמדה זו מתקבלת.

הפועל היוצא כאמור, שעסקינן בתיק שהנזק ביחס אליו הוא "כאב וסבל" בלבד, ראש נזק לא ממוני הנמצא בשיקול דעתו של ביהמ"ש היושב בדין.

לא אקדים את המאוחר ואבדוק כל אחת מן התאונות ככל שהדבר נוגע להוכחת "אחריות", דהיינו רשלנות המעביד.

בתצהירו מתייחס התובע לנסיבות אירוע התאונה הראשונה מיום 30.4.06 כדלקמן:

"בתאריך 30.4.06 שעה 15:30 או בסמוך לכך ... ותוך כדי עבודה בהכנת מסתורי כביסה יחד עם עובד נוסף נתבקשתי להחזיק בשני החלקים של מסתור הכביסה ובבורג והפועל השני היה מבריג אותו באמצעות מקדחה ותוך כדי ביצוע אותה עבודה הבורג נפל וכתוצאה המקדחה פגעה באצבע 3, כף יד ימין, וכתוצאה נפגעתי באותה אצבע".

עדותו של התובע נשמעה אמינה. מדובר היה בסיום התיק בק.מ. ששימש דיון סופי. יש לציין, כי גם בדיון זה יכול היה התובע להביא את אותו עובד לעדות, אך אני נותן אמון, כי התאונה ארעה בנסיבות האמורות. למעשה, מדובר כאן בשני עובדים שביצעו פעולת עבודה מסויימת.

לטענת המעביד בניגוד להנחיות, שכן מדובר במקדחה, אשר ההנחיות לגביה הן שאת הבורג שמים על המקדחה עצמה ואין צורך להחזיקו, ואולם לאור העובדה כי מדובר היה בשני עובדים שביצעו את אותה עבודה, כפי הנראה לא ניתן היה בנסיבות האמורות לפעול בדרך של אי החזקת הבורג. האחריות של המעביד ככל שהדבר נוגע לפעילותו של העובד האחר היא אחריות שילוחית, ולכן דין התביעה בהקשר זה להתקבל.

לאור אי הזמנת הפועל הנוסף ולאור ספקותיי ביחס להתנהלות התובע אל מול שיטת העבודה, אני אשית על התובע רשלנות תורמת בשיעור של 15%.

ביחס לתאונה השנייה, מתאריך 22.6.06, כאן כבר מדובר בנסיבות שבמהלכן פועל התובע בעצמו ולבדו, תוך כדי שימוש במקדחה. וכך מתאר זאת התובע בתצהירו:

"בתאריך 22.6.06 שעה 12:30 או בסמוך לכך ... תוך כדי עבודתי בהכנת מסתורי כביסה, וזאת באמצעות מקדחה ותוך כדי החזקה בבורג ביד שמאל, כאשר השתמשתי במקדחה ביד ימין, הבורג נפל וכתוצאה מכך המקדחה פגעה בחוזקה באגודל שמאל וכתוצאה נפגעתי באגודל שמאל".